מרכז רפואי ע"ש אסף הרופא, צריפין נ' אלמליח

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

המבקש טוען כי בכל הזמנים הרלוונטיים הוא שהה בבית הסוהר וצירף אישור בדבר שהיית אסיר בבית הסוהר לתמיכה בטענתו. לפיכך טען כי לא הומצא לו כתב התביעה כדין ועל כן יש לבטל את פסק הדין מתוך "חובת הצדק". המבקש טוען כי הינו מוכר כחולה נפש וכחסר בית המאושפז לסירוגין במחלקות בבתי חולים לחולי נפש וזאת כבר משנת 1985. המבקש טוען כי בשל נסיבותיו האישיות היה על המשיב לדאוג לקבל טופס 17 בגין הטיפול הרפואי שהעניק למבקש ישירות באמצעות קופת החולים בה חבר המבקש.

המשיב טוען כי כתב התביעה הומצא כדין למבקש שכן שהייתו בבית הסוהר החלה לאחר המצאת כתב התביעה בבית אימו ביום 13/4/10 (המבקש החל לרצות מאסר ביום 31.5.10 על פי המסמכים שצירף) כך שכתב התביעה הומצא כדין. עוד נאמר כי כל שנדרש מן המבקש לצורך סילוק חובו היה המצאת טופס 17 מקופת- חולים וגם בדרישה מינימאלית זו לא עמד המבקש. לאור האמור נטען כי אין לבטל את פסק הדין.

דיון והכרעה

לטעמי יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק.

אנמק דעתי.

אכן, צודק ב"כ המשיב בטענה כי המבקש נכנס על פי רישומי שב"ס למאסר לאחר ביצוע המצאה בבית אימו בחודש אפריל 2010 כך שאין בטענה כי המבקש היה במאסר כדי להושיעו. עם זאת, רווח והצלה עומדים למבקש ממקום אחר. המבקש טוען בתצהירו כי הוכר כ"חסר בית" על ידי הרשויות. פשיטא שלא ניתן לראות במקום מגוריה של אימו של המבקש כמקום מגוריו של המבקש עצמו. המבקש גם לא טען באף מקום כי עובר למאסרו ו/או ללא קשר למאסר זה הוא נהג להתגורר עם אימו. בנסיבות אלה, אין בהמצאת כתב התביעה לאימו של המבקש כדי להראות כי מדובר בהמצאה חוקית בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי (המצאה לבן משפחה).

לאור האמור דין הבקשה להתקבל ודין פסק הדין להתבטל.

כתב הגנה/ בקשת רשות להתגונן תוגש עד ולא יאוחר מיום 15.2.11. אין צו להוצאות בהליך זה.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"א, 03 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: